הוצאת “לייף סנטר”, 2005 (מהדורה 12). 237 עמ’.

מאנגלית: נתן הימן.

שני דברים שצריך לדעת עליי בקריאת הפוסט הנוכחי:

א. יש לי ילד בן שנה וחודשיים, שאף אחד לא סיפר לו שהוא עוד לא בן שנתיים.

ב. אני חברה בפייסבוק בקבוצה של אמהות צעירות שחולקות טיפים ועצות.

לפני כשבוע פרסמה מנהלת הקבוצה, אימא לבת שנה ושמונה חודשים, שאלה התוהה על ההתבטאות בפועל של “גיל שנתיים הידוע לשמצה”. התגובות האוהדות והמזדהות לא איחרו לבוא. מאות אמהות תיארו את התנהגות בן או בת השנתיים שלהם, לעתים בליווי עצות שימושיות, ולעתים בתסכול ובייאוש. כקוראת סקרנית שרוצה להיות מוכנה, עיינתי בחלק מהתגובות וגיליתי לתדהמתי שאני מכירה את רוב רובן של התופעות. אמנם לא בתכיפות כפי שתוארה, ובעצמה פחותה, אבל הכול היה שם. הגעתי למסקנה שנתפסתי לא מוכנה, והעליתי פוסט חדש בקבוצה, שבו ביקשתי המלצות לספרי הדרכה לקראת השלב ההתפתחותי שהגיע מוקדם מהצפוי. ההמלצות הובילו לספר אחד: “איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו”. Read the rest of this entry »

כנס אגודת המתרגמים העשירי במספר התקיים, זו השנה השלישית ברציפות, במלון קראון פלאזה בירושלים. למעט החניה הלא נוחה, והעדפותיי האישיות, אין בכך כל פגם. זמן רב ציפיתי לו, בייחוד לאחר שהחמצתי את הכנס בשנה שעברה. הכנס הוא תמיד מדגם מגוון מאוד של מתרגמים ואנשי שפה מכל תחומי החיים, וההרצאות משקפות את המגוון הזה.

Read the rest of this entry »

אברהם אוחיון
הוצאת דני ספרים, 2011. 28 עמ’.
Read the rest of this entry »

מנורווגית: דנה כספי.
הוצאת כתר, 2011. 242 עמ’.

Read the rest of this entry »

I Like Myself/ Karen Beaumont

Author: Lior Betzer

Harcourt Children’s Books, 2004. 32 pages.

Read the rest of this entry »

הוצאת רימונים, 2011. 197 עמ’.

מפורטוגלית: ליאור בצר.

Read the rest of this entry »

לרוץ/ ז’אן אשנוז

Author: Lior Betzer

מצרפתית: שירה חפר.

הוצאת סמטאות, 2012. 175 עמ’.

אמיל זטופק, בעבור מי מכם שכמוני לא שמעו עליו עד כה, היה אצן צ’כי, אלוף אולימפי, ששבר בזה אחר זה שיאי עולם בכל הריצות למרחקים ארוכים, ולא הפסיק להפתיע את מעריציו. כל זה קרה החל ממלחמת העולם השנייה, בעת ה”שחרור” הסובייטי ותחת השלטון הקומוניסטי – עד ל”אביב של פראג”. מכיוון שהספר יצא בסדרת “בדיונות” של ההוצאה, ושבגב הספר טרחו לציין שזאת אינה ביוגרפיה, אמנע גם אני מהסיווג, אף על פי שלא לגמרי ברור לי למה. אולי בגלל הסגנון. אולי, בדומה לחיי צ’כוב של נמירובסקי, יסכימו בהוצאת סמטאות להגדירו כרומן ביוגרפי. Read the rest of this entry »

מצרפתית: לי עברון-ועקנין. הוצאת כתר, 2011. 191 עמ’.

הגעתי ל”רואים את הלב” בזכות הכתבה הזאת ב”הארץ”. לא יכולתי להחמיץ ספר שמוזכר בנשימה אחת עם “חרדתו של המלך סלומון” ועם “כל החיים לפניו”. אז נשאתי רגליי לחנות הספרים ובניגוד להחלטתי שלא לרכוש עוד ספרים עד שאקרא את אלה שיש לי – שילמתי בעד עותק חדש ומבריק של הספר הזה.
Read the rest of this entry »

מצרפתית: עמנואל פינטו.
סדרת ושתי (רסלינג) בשיתוף הוצאת כתר, 2011. 180 עמ’.

היה מי שכינה את צ’כוב “מופסן הרוסי” בניסיון להחמיא לו. יש דמיון בסגנון הכתיבה של השניים – ציניות מרירה ומלנכולית עוברת כחוט השני בסיפוריהם. יש גם הבדל ברור: מופסן תיאר סיפור שלם, מתחילתו ועד סופו; צ’כוב נתן לנו טעימה מחייהן של הדמויות. מופסן כתב לאורכם של הדברים, צ’כוב לעומקם. Read the rest of this entry »

תרגום: חגית בת-עדה.

הוצאת סמטאות, 2011. 105 עמ’.

איך כותבים על ספר כזה?

איך מתחילים בכלל לתאר את מכלול הרגשות שעוברים דרכם במהלך הקריאה?

אתחיל בתרגומה של חגית בת-עדה, הנהדר כרגיל. הכתיבה קולחת ובהירה, ואפשר היה אף לוותר על מעט הערות השוליים המעטרות את הספרון הקצרצר הזה (מסופקני אם יש מי מהקוראים שאינו יודע מי היו הקאפו).

אוסיף עוד מילה על הוצאת סמטאות: ההוצאה הקטנה והחדשה הולכת ומתבררת כהפתעה הטובה של השנה, ואין לי אלא לצפות ולראות מה עוד ייצא תחת ידיהם.

הספר הזה הוא ספר מומלץ. הוא ספר מצוין. מצד שני, אינני רואה את עצמי ממליצה עליו למי ממכריי. מדוע? כי הוא ספר קשה. לא מבחינת הקריאה. הוא דווקא קולח ונקרא במהירות – וזה רק הופך את הקושי שבו לבלתי נסבל.

Read the rest of this entry »